לא ייאמן – איך נטשו בארה”ב את ערכות האונס ואת הנאנסות

תצפו בהרצאת טד של קים וורת’. תעשו לכם טובה. היא נקראת “מה קרה כשבדקנו אלפי ערכות אונס זנוחות בדטרויט”. בתוך פחות מעשרים דקות, כל שישאר לכם לעשות הוא להזיז את השפתיים וללחוש “לא ייאמן” או במילה אחת unbelievable. עוד נחזור לביטוי הזה, אבל קודם בואו נדבר קצת על הטד הזה.

זוכרים את ספאדה? אז עכשיו הסיפור מובא מעיניה של וורת’, הבוסית שלו.

באוגוסט שנת 2009 – לא בימי הביניים, אפילו לא במאה הקודמת – איתרו בדטרויט – לא מקום זנוח בעולם השלישי, אפילו לא באיזו מדינה עם משטר אפל וקיצוני – במקום שבו היתה המשטרה מאחסנת ראיות, 11,341 ערכות אונס שלא נבדקו. חלק מהערכות ציינו – שלא אומר בטעות חגגו – 40 שנה מאז נדגמו מגופה של אישה בוכיה, רועדת, מגמגמת, ממלמלת ומגרדת את גופה, כמו אומרת – איך זה קרה דווקא לי?!?

כל ערכת אונס מקפלת בתוכה מקרה מזעזע של פלישה מינית אסורה.

וורת’ מביאה לנו למשל את הסיפור של נטשה. בת 8. בתחילת שנת 1990 התוקף האכזר דפק על דלת ביתה כשהיתה לבדה. הוא אמר לה שסבתא שלה עברה תאונה קשה, היא אצלו בבית שוכבת על הספה וביקשה שיקראו לנטשה. נטשה הלכה אחרי הסיפור ואחרי האכזר, אבל סבתא לא היתה שם. נטשה נאלצה לשכב על הספה ולחוות אונס נורא – עם פיו, אצבעותיו ואיבר מינו של האכזר. ואחסוך לכם את שאר התיאורים, אתם כבר מבינים. כן? בת שמונה, אל תשכחו.

האונס דווח מיידית והוכנה ערכת אונס. למרבה הבעתה – הערכה שכבה כאבן שאין לה הופכין 26 שנים. 26 שנים שאיש לא פתח את הקרטון ושלח את הממצאים והדגימות לבדיקה!

תחשבו על נטשה ודמיינו איך מכינים ערכת אונס מגופה הרך שחוּלל רק לפני כמה שעות – צריך לצלם אותה, לסרוק את כל אבריה, לאתר ממצאי DNA של התוקף. לפלוש שוב לאבריה הפנימיים, לתעד את פצעיה וקרעיה. נכון שאתם מצטמררים! אנחנו זוכרים שממש לא מזמן מישהו עדיין גהר מעל נטשה, התעלם מבִּכיה החרישי, גרס לעולמי עולמים את תום נעוריה וכתש את יכולתה לשוב ולהאמין אי פעם באדם זר.

הרי היא ציפתה – נצטמרר שוב – לפגוש על הספה את סבתא; ועכשיו – איפה סבתא, ומה עושים לה. ילדה בכיתה ב’ – כן? אתם עדיין איתי? או שפרשתם.

אז הערכה שלה שכבה לה במחסן מבלי שנבדקה עד שנטשה הגיעה לגיל 34. פתאום קופצת לי מחשבה שאולי קוראים לה נטשה כי בעצם ארצות הברית של אמריקה נטשה אותה.

חִשבו שבדיקה אמנם עולה כסף אבל בתוך דקות אפשר למצוא התאמה לפרופיל DNA של עבריין מין שבינתיים המשיך לקורבן הבא, כי איזו סיבה יש לו להפסיק.

וורת’ סיפרה איך הצליחה לרתום בתחילת שנת 2015 את חברת UPS ובעזרתה הצליחו לייצר מערכת שעוקבת אחרי המצאה של כל ערכה וערכה. בהמשך אמורה לקום “מערכת-מעקב-מדינתית” שתספק שרות דומה.

עשור חלף מאז חולצו ערכות האונס מהמחסן הזנוח וכולן נבדקו. בזכות הערכות אותרו 861 אנסים סדרתיים ושימו לב לנתון הבא: 50 עד 75 מתוכם אנסו 10 עד 15 פעמים כל אחד! בעיר אחת שגודלה קטן מירושלים.

ומה על הסיפור של נטשה? בגיל שלושים ומשהו הערכה שלה נבדקה סוף-סוף והסתבר שהאנס שלה הספיק לאנוס עד לבדיקת הערכה עוד שתי נשים נוספות. הוא נדון לעשרות שנות מאסר.

ועוד נתון מטלטל: בשנת 2015 הסתבר שבארה”ב יש 400,000 ערכות אונס שלא נבדקו. אם תקחו את הממצאים של דטרויט, על סמך 2.5% מכלל ערכות האונס בארה”ב, תבינו לבד כמה אנסים סדרתיים מתחבאים בהן.

צריך לתת מילה טובה לממשל אובמה. משרד המשפטים האמריקאי הקצה מאז 150 מליון דולר לבדיקת התיקים הללו, ביותר מ- 50 רשויות. 

הנה, כנסו כאן לטד המטורף הזה.