מי אתם, אוסקר פיסטוריוס וריבה סטינקאמפ?
שיהיו בריאים ההורים שלו, או אולי הדור שמעליהם. מה עבר להם בראש כשבחרו את שם המשפחה הקליט הזה. פיסטוריוס. וגם אצלה לא מי יודע כמה מחשבה השקיעו בבחירת שם המשפחה. סטינקאמפ.
אז מזל שקראו לו אוסקר ולה ריבה. שני כוכבי על מדרום אפריקה. הוא האיש המהיר ביותר ללא רגליים. היא דוגמנית מגרמניה שבזמן שמצאה את מותה המשיכה לככב בטלוויזיה המקומית בתכנית ראליטי.
הסיפור די פשוט. או שלא, תיכף נראה. לקראת שלוש לפנות בוקר. אוסקר יורה באמצעות אקדחו מחדר השינה שלו לעבר דלת הכניסה לשירותים וריבה חוטפת פגיעות שגרמו למותה. אלו עובדות שכולם מסכימים עליהן. מכאן העלילה מתפצלת. הוא טוען שהתעורר למשמע רעש מהשירותים, היה משוכנע שזהו פורץ ולכן ירה; התביעה טענה שאוסקר סיים ויכוח סוער עם ריבה, היא הודיעה לו על כוונתה לעזוב, נכנסה לשירותים והוא ירה כדי לרצוח אותה.
מה אתם אומרים? גרם מוות ברשלנות? הריגה? רצח?
בכמה מילים פשוטות ננסה להסביר את ההבדל במשפט הפלילי הישראלי בין שלושתם. בואו ניקח דוגמה מאותה קבוצה, נניח מקרים שקורים בכביש. ככה יהיה יותר קל להבין.
גרם מוות ברשלנות – ליאת נוהגת ברכב ולא דואגת שהאחיינית שלה בת העשרים שיושבת לצדה חגורה בחגורת בטיחות. ברגע של חוסר תשומת לב, היא סוטה לנתיב הנגדי ומתנגשת במשאית. האחיינית מתה כתוצאה מהתאונה. ליאת התרשלה ולכן היא אשמה בעבירה של גרם מוות ברשלנות שהעונש המירבי עליה הוא שלוש שנות מאסר.
הריגה – דני מסיים בילוי בארבע לפנות בוקר. הוא שתה יין ובירה כהוגן, למרות שאומרים שאסור לערבב. אין לו כוח לקחת מונית הביתה או להשאיר את הרכב של ההורים ליד הפאב. הוא נוהג כשבדמו אחוז אלכוהול חריג, שולח הודעות וואטסאפ לידידה שהשאירה לו את מספר הנייד שלה תוך כדי שהוא נכנס לצומת באור אדום. גם שני הקיבוצניקים שחזרו מארוחת השישי אצל הבת נכנסו לשם באור ירוק. לבעל לא היה סיכוי. האישה נפצעה קשה. דני יועמד לדין בגין עבירה של הריגה, לאחר שצפה או שצריך היה לצפות את אפשרות גרימת המוות. העונש המקסימלי הפעם הוא עשרים שנות מאסר.
רצח – עמנואל גילה שאשתו בוגדת בו. כבר די הרבה זמן. עם השכן. שבוע ימים הוא לא יודע מנוח, עמנואל. אתמול הוא החליט לעשות מעשה. אין לו אקדח. סכינים זה לא בשבילו. כשהשכן יצא ברבע לשבע להליכת הבוקר המסורתית שלו, עמנואל דרס אותו מאחור. “אתה תראה מה זה לבגוד עם אשתי,” הוא מילמל, בעודו משלב להילוך אחורי, בדרכו לוודא הריגה. בעצם, הוא וידא רצח, כי היתה לו כוונה תחילה לקטול את חייו של השכן. בשפת העם אומרים “רצח בדם קר”. עמנואל רצח ולכן הוא צפוי למאסר עולם.
ועכשיו נחזור לדרום אפריקה
גרסתו של אוסקר – בין אם היא אמיתית או שקרית – לא רעה בכלל. הוא התקרב אל הראיות והתרחק מהן. ממש כמו שהסברתי כאן, במקרי הרצח של הג’ינקס, זדורוב ופיטר מדסן. אם היה טוען שלא היה בבית, או שלא הוא שירה – היה עושה חיים הרבה יותר קלים לתובע.
ברור שהוא הרוצח? הנה 7 סיבות שלפנינו רוצח בדם קר
- העדה הראשונה במשפט, שכנה של אוסקר וריבה העידה שהלכה לישון בסביבות תשע – עשר בלילה והתעוררה לקראת שלוש לפנות בוקר, שמעה צעקות של אישה שמרגישה שחייה בסכנה ולאחריהן ארבע יריות. האישה זעקה לעזרה, ורק אחרי היריות הגבר זעק לעזרה. ההגנה לא פראיירית. הגישה לבית המשפט תמונה שמוכיחה כי חדר השינה של השכנה מרוחק 177 מטרים מהבית של אוסקר. אני במקומם לא הייתי מסתפק בזה והייתי עושה ניסוי – בשלוש לפנות בוקר מקליט מבית השכנה זעקות שבר מביתו של אוסקר. האם ניתן לשמוע משם?
- חמישה שכנים העידו ששמעו אישה צועקת לפני ששמעו ירי. אחד מהם אפילו טען שכשעה לפני הירי שמע צעקות, סוג של ויכוח סוער, בין גבר לאישה. אחד העדים מסר שהבחין באור בחדר השירותים בזמן הירי; אוסקר העיד שפחד מאוד להדליק את האור, עד לאחר הירי.
- אוסקר טען שהוא וריבה הלכו לישון בסביבות תשע-עשר בלילה, אלא שפתולוג מטעם המדינה העיד לאחר שניתח את גופתה, ששעתיים לפני מותה – בסביבות אחת בלילה – היא עוד אכלה.
- התביעה הביאה ראיות על אופיו האלים של אוסקר: הודעות וואצאפ של ריבה המפוחדת.
- חמישה זוגות עדים שהתגוררו בקרבת מקום מסרו שאם היו נתקלים ברעש שכזה, דבר ראשון היו פונים לאדם הסמוך להם במיטה, לברר מה זה הרעש הזה. אוסקר לא פנה לריבה בזמן ששמע רעשים מהשירותים. לדבריו, היא כביכול ישנה במיטה באותו הזמן ולדבריו הוא צעד עם אקדחו לכיוון השירותים תוך כדי שהוא צועק לריבה שתזעיק משטרה. אתם בטח מבינים, שחוץ ממנו אין מי שיאשר או יזים את הטענה הזו. אוסקר לא ידע להסביר איך זה שלא שמע או ראה את ריבה עוזבת את מיטתם וניגשת לשירותים, לפני שהוא החל לירות בדלת.
- אוסקר טען שכשצעק לעבר ריבה (שכביכול היתה במיטה) להתקשר למשטרה – היא לא הגיבה; לדבריו גם מעבר לדלת השירותים לא נשמעה תגובה. התובע הסביר לבית המשפט שהגרסה הזו בלתי מתקבלת על הדעת.
- בת הזוג של אוסקר לשעבר, אחת סמנתה טיילור, העידה שהוא היה אחד האלימים. פעם נסע במכונית הפורשה הנוצצת שלו במהירות של למעלה משלוש מאות קילומטר לשעה רק בשביל להפחיד אותה. בפעם אחרת ירה דרך גגון הרכב במרחק לא גדול ממנה. האמת, שהשימוש של התביעה בעדה מהעבר שתעיד על אופיו האלים, מזכיר קצת את מה שקרה כאן בארץ בתיק זדורוב. מעבר לשלל הראיות, היה צריך להראות איך זה שאחד שנראה שיפוצניק נחמד שיסף את גרונה של ילדת כיתה ח’ בתוך כתלי בית הספר. אז מצאו מקרים מהעבר בהם זדורוב התנהג באלימות עוד לפני שעלה ארצה. בעיקר מצאו מקרה שהוא הרביץ לאח שלו מכות רצח. האמת שאני פחות אוהב את הראיות מהסוג הזה. הן מתאימות יותר לשיטות משפט עם חבר מושבעים.
ואולי בעצם לא כזה ברור שהוא הרוצח? הנה 7 סיבות שקרתה כאן טעות טראגית
- פריצות לבתים באזור מגוריו של אוסקר אינן משהו נדיר. חתיכת ארץ מסוכנת הדרום אפריקה הזאת. למעלה מחמישים מקרי רצח ליום. תוסיפו לזה שאוסקר גדל באיזור אלים והתייתם מאמו האלכוהוליסטית כשהיה בן חמש עשרה. שימוש באקדח כהגנה לא היה זר בסביבתו.
- בזמן המקרה, אוסקר היה ללא הפרוטזות שלו כאשר ירה לכיוון דלת השירותים. פסיכולוג מטעמו העיד עד כמה היה פגיע ועד כמה תגובתו אינה יוצאת דופן לאדם נכה שלא יכול היה להימלט במצב שכזה. החרדה שלו יותר קיצונית. מאשר של אדם בריא.
- אוסקר נלחם להצלת חייה של ריבה. הוא פרץ את הדלת אחרי הירי, נשא אותה במדרגות והזעיק עזרה רפואית. ככה לא בדיוק מתנהג מי שרוצה במותה של בת זוגו. ודרך אגב, המשפט נלקח מאוד ברצינות בידי השופטת: לאולם בית המשפט הביאו את דלת השירותים והיא התבוננה בחורים שנוצרו מהירי באמצעות קרני לייזר.
- מומחה סאונד מטעמו הסביר שהצרחות שצרח אוסקר יכולות להישמע מרחוק כצרחותיה של אישה. זה מסביר קצת חלק מעדויות השכנים. האמת, שמעתי קטעים קצרים מעדותו בבית המשפט ואכן שומעים שם קול צפצפני. בחיי שאפשר לחשוב בטעות שאלו צרחות של אישה.
- לאחר היריות וכשהבין אוסקר שכנראה ריבה היא זו שנמצאת בתוך השירותים, הוא פנה לפרוץ את הדלת באמצעות מחבט קריקט. החבטות באמצעות המחבט מותירות רעש הדומה לרעש של ירי. יתכן והשכנים התבלבלו ושייכו את רעש החבטות לירי ולכן העידו על צעקות בסמוך לכך.
- רוב הודעותיה של ריבה לאוסקר מלמדות שהיא שמחה להיות איתו. כמה אירוני שהמקרה קרה בוולנטיין-דיי. ריבה כתבה לו ממש באותו היום כמה היא אוהבת אותו.
- כשהעיד אוסקר בבית המשפט הוא הרבה לבכות, ממש התייפח. הוא אפילו הקיא לתוך דלי. משפטיו נשמעו ממש אותנטיים. כמו אלו למשל: “ואז שמעתי רעש מכיוון השירותים… וחשבתי שזה מישהו… וצרחתי תעוף לי מהבית! תעוף לי מהבית… הרגשתי חסר אונים, רציתי לקחת אותה לבית החולים… החזקתי עם האצבעות את הפה שלה פתוח שתנשום…”. ככה נשמע לכם רוצח?
אז מה אתם אומרים?
יש לכם דחיית סיפוקים? כי לי לא. אם היו אומרים לי לסגור את הקובץ עכשיו ולהמר כיצד זה נגמר, כנראה שלא הייתי סוגר. ואיך אתם? אלו שלא שמעו על ההתפתחויות. רוצים לנחש? הוא זוכה כליל כי טענתו להגנה עצמית נתקבלה? הוא הורשע בהריגה כי היה אדיש לתוצאה אם מי שמאחורי דלת השירותים ימות או יחיה? הוא רצח? מה אתם אומרים?
חתיכת שאלה הבאתי לכם. תנסו ליישם את מה שדיברנו עליו קודם. תאהבו את זה או לא, אבל לדעתי אם הייתי מביא את המקרה הזה לבית המשפט העליון אצלנו, היו מתקבלות כמה תוצאות שונות. וכמו בחוף הזה, ממש קשה למצוא את השמשיה הכי מתאימה.
קדימה, אז מה החליטו בבית המשפט בדרום אפריקה?
הכרעה ראשונה
השופטת ששמעה את העדים זיכתה את אוסקר מעבירת הרצח והרשיעה אותו בעבירת הריגה. היא קבעה ש”הנאשם פעל במהירות לנסות לסייע לריבה, הוא התפלל עבורה והיה מוטרד מאוד מהמקרה. אי אפשר להניח שהוא חזה שהמנוחה, או לצורך העניין כל אדם אחר, ייהרג כתוצאה מהירי שלו לעבר דלת השירותים”. וגם אמרה את הדברים האלו: “לא היו עדי ראייה. למרות זאת, לא היו חסרים עדים שהופיעו בפני בית המשפט. חלק מהם סיפקו עדות לגבי מה שהם שמעו או מה שהם חשבו שהם שמעו בזמן המקרה. במהלך המשפט התברר כי חלק מהקולות שהעדים פירשו כיריות לא היו למעשה יריות, אלא קולות של מחבט קריקט שפוגע בדלת השירותים”. למרות זאת השופטת קבעה כי הקולות שנשמעו היו של יריות, אף על פי שחלק מהעדים פירשו זאת אחרת. עוד ציינה השופטת כי “זה לא יהיה חכם להסתמך על ראיות כלשהן של העדים, כולל ראיות שנאספו על ידי ההגנה, ללא בדיקה של כל אחת מהראיות מבחינה אובייקטיבית. אנשים עלולים לטעות וזכרונם משתנה ככל שעובר הזמן”.
היא זיכתה אותו מרצח, הרשיעה אותו בהריגה וקבעה שירצה מאסר של חמש שנים.
הכרעה שניה
בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה. הוא קבע ש”למרות שמתקבל על הדעת שהיורה היה מתוח באותה שעה, זה לא סביר שהוא לא חשב באותם רגעים על האפשרות של ירי למטרת אזהרה.” זאת אומרת, הרשיעו אותו ברצח מבלי לקבוע שהוא רצה במותה של ריבה וירה בדלת מתוך כוונה לקטול את חייה. כלומר, לא הצליחו לסתור את ‘גרסת הפורץ’ שהעלה אוסקר ועדיין הרשיעו אותו ברצח. מעניין.
אך למרות ההרשעה ברצח, עדיין נותרו רחמים כלפי אוסקר: העליון קבע שבמקום עונש של חמש שנים, ירצה אוסקר שש שנים.
בדרום אפריקה, בשונה מאצלנו בישראל, ניתן להגיש עוד ערעור, וזה בדיוק מה שקרה.
הכרעה שלישית
השורה התחתונה היא שבסוף שנת 2017 בית המשפט העליון קבע שהעונש שלו יהיה בערך כפול: שלוש עשרה שנות מאסר. אם זה נשמע לכם מעט, אתם צודקים, אבל תזכרו שקודם לכן גזרו עליו פחות מחצי. בסביבות שש שנים.
והנה 7 דברים לחשוב עליהם בעקבות מה שכתבתי:
- בישראל אם רוצח נשפט למאסר עולם, הנשיא יכול לקצוב את תקופת מאסרו לכל הפחות לשלושים שנה. לא פחות. אני מכיר יותר ממקרה אחד של אסירים שמרצים מאסר עולם כבר מספר דו ספרתי של שנים ואין להם עדיין מושג כמה שנים עוד נותר להם לשבת בבית הסוהר. קחו לדוגמא את רומן זדורוב. כמו שהבנתם, בדרום אפריקה, כמו גם במדינות אחרות, העונש יותר רגוע. כלומר רגוע לרוצח, פחות לציבור. הרוצח אוסקר נדון לפחות מחצי מהתקופה שהיה נשפט אליה אם זה היה קורה אצלנו בישראל.
- 7.5 מליון צפיות ביוטיוב, נכון לעכשיו, ועוד היד נטויה. אוסקר מתבקש על ידי עורך דינו להדגים בדיון בבית המשפט העליון כיצד הוא מתנועע ללא הפרוטזות. אוסקר מתקדם לאיטו, סניגורו מסביר על מצבו בעת המקרה. שלוש בבוקר, הכול חשוך. אוסקר מדגים ובוכה. כל האמפטיה של העולם התנקזה אליו באותם רגעים, אבל את השופטים זה לא הרשים. לפעמים אובר-דרמה, גורמת לאפקט הפוך מהמצופה.
- מקרה הרצח הזה הוא דוגמה קלאסית לכל מה שאני אוהב במשפט הפלילי: אין אמת אבסולוטית. מוזמנים לקרוא כאן על ראיות נסיבתיות. בחיי שזה מעניין. כל מי שמשוכנע שאוסקר רצח את ריבה בכוונה – שיקום; ומי שחושב שאוסקר באמת ובתמים היה משוכנע שהוא יורה לכיוונו של פורץ – שיעמוד; אני תמיד שואל – אתה מוכן לשים את ראשך מה יראו בסרט של האירוע אם יסתבר שהכול היה מצולם ומוקלט?
- אם אני צריך לסכם לכם את מה שאמרתי קודם, ממליץ לכם לנקוט ב’צניעות מחשבתית‘. זה טוב תמיד. להרבה מתחומי החיים. כשהייתי תובע חשבתי שכל האמת נמצאת אצלי. היום כסניגור, אני יודע שאני לא יודע. לפעמים אני הצודק, לפעמים הצד השני, לעיתים שנינו לא מכירים את התמונה השלמה.
- בתיקים הכי מעניינים בעולם, לבסוף רק שניים יודעים מה באמת קרה. אחד מהשניים כבר לא מדבר – לשני קשה לדבר; לאחד קשה להאמין – לאחר כבר אי אפשר להאמין. גם אם לא נדע את האמת לעולם, לפחות היה מעניין.
- סרטים וספרים יוקרנו וייכתבו על המקרה הזה. יש בו באמת את כל המרכיבים לתבשיל הכי מוצלח במסעדת הגורמה הטובה בעיר. דליקטס. קבלו דוגמאות לספוילרים אפשריים: עוד חיבור קטלני בין ספורטאי לדוגמנית; אצן הפרוטזות גרם למותה של חברתו הדוגמנית. האם רצה בכך? כלום רצה להגן עליה מפניו של פורץ; אם אתה לא סגור על משהו, דבר ראשון תשאל את זוגתך. אל תסמוך על החושים החדים שלך. בקיצור, היא תמיד צודקת. או במילים אחרות – אם לא תיוועץ בה, תימצא אשם.
- אם אתם שואלים – ואני שומר על צניעות מחשבתית – מרגיש לי שהוא רצח אותה. זו לדעתי ‘האמת העובדתית’. אבל רגע, אני לא בטוח. חכו שניה. זה לא כזה פשוט. לא בטוח שיש מספיק ראיות לעניין הזה. ובבית המשפט מה שקובע היא ‘האמת המשפטית’. השאיפה התמידית היא שהאמת המשפטית תחפוף לאמת העובדתית, אבל כמו שכבר למדנו – שאיפות לחוד ומציאות לחוד. בסיפור כאן, אני יותר מתחבר להכרעה הראשונה. יותר של הריגה ופחות של רצח בדם קר. אבל תזכרו תמיד, שרק אוסקר נשאר לדעת מה באמת קרה שם בדרום אפריקה, ביום האהבה ההוא של שנת 2013. רק הוא יודע מה באמת היה שם מעבר לחור המנעול של הדלת.
